
* על מסע חזון * על מסע החזון של אש תמיד * השתתפות במחנה התמיכה * המסע הקרוב *
מסע חזון הינו טקס אינדיאני עתיק ומקודש.
באופן מסורתי הטקס היווה טקס מעבר בין הילדות לבגרות.
הנער או הנערה, בהגיעם לבגרות, היו יוצאים למסע רוחני בטבע, מסע לחיפוש חזון.
אל המסע הם היו יוצאים לבדם, תחת הנחייתו של איש הרפואה של השבט.
המסע נמשך מספר ימים, בד"כ בצום.
זמן זה נועד לחידוד והעמקת החיבור עם הטבע ועם עולם הרוחות.
בד"כ חווה היוצא למסע חוויות שהבהירו לו את ייעודו בחיים, ועזרו לו למצוא את השביל שבו עליו ללכת, אם בחזיונות ואם במפגשים אמיתים עם חיות בטבע.
כל מה שהוא נפגש בו במסע היווה חלק מהמסע, והיתה לו משמעות סימלית.

שבטים שונים קיימו ומקיימים את הטקס הזה בדרכים מעט שונות, אולם הכוונות הן דומות: התבוננות בעצמי ובטבע, הבנת העוצמות הרוחניות הפנימיות, יצירת הקשר עם עוצמות הטבע, וחוויית החיבור בין העצמי לבין הטבע.
כיום, גם בקרב השבטים האינדיאנים, אנשים יוצאים למסע חזון, לא דווקא כטקס התבגרות, אלא בכל נקודת זמן שבה האדם מרגיש קריאה פנימית לכך.
קיימת תמיכה הדדית שבטית, דבר שמאפשר לרכז מאמץ, ולתמוך במספר אנשים לצאת למסע חזון בו זמנית. אנשים נוספים מהשבט באים לעזור לאיש הרפואה ולתמוך באנשים שבמסע - כחלק ממחנה תמיכה של מסע החזון.



מסעות החזון שלנו מתקיימים מדי שנה באביב, בהרי הגליל.
היוצאים למסע, יעלו להר למשך 4 ימים של צום מלא.
במהלך הזמן הזה, ישהה האדם במקום בהר שבו "נטעו" אותו - פינה מבודדת בהר - מרחב מרובע קטן יחסית, שארבעת קודקודיו מסומנים ע"י מוטות בהתאם לארבעת הכיוונים, ומחוברים ביניהם בשרשרת קשרי טבק - שרשרת תפילות שהאדם הכין למסע.
בכל זמן המסע, בנוסף לצום המלא, האדם יימנע גם מלדבר, מלהדליק אש, ומלעזוב את המתחם שלו.
כל מה שיתרחש בזמן הזה בתוכו ומחוצה לו, הוא חלק מהמסע שלו, ובעל משמעות.

הלימוד דרך מסעות חזון, הוא תהליך התפתחות ספיראלי.
בשנה הראשונה הלימוד מגיע מהמזרח, ואנחנו לומדים את השער של רוח המזרח.
בשנה השניה הלימוד יהיה משער הדרום, בשלישית משער המערב, ובשנה הרביעית, יושלם מעגל בלימוד עם השער של הצפון.
הזמן המינימאלי בין מסע למסע הוא שנה, אך הוא יכול להיות גם ארוך יותר, בהתאם למשך הזמן שנדרש לאדם.
תהליך הלימוד וההתפתחות נבנה נדבך נדבך, ולכן יש להשלים כראוי מסע בכל שער, לפני שממשיכים לשער הבא.

איך מתכוננים למסע?
מי שמרגישים את הקריאה לצאת למסע חזון איתנו, מוזמנים להצטרף לטקס הטמסקל הקרוב.
כדאי ממש להתפלל לבהירות בנושא הזה כחלק מהתפילות שלכם בטמסקל. ההשתתפות בטקס תאפשר לכם לחוות קצת מהדרך וגם תאפשר לנו להכיר קצת בתוך המרחב הזה. השתתפות בטקסי טמסקל במהלך השנה היא חלק מההכנה למסע, מחזקת את הגוף והנפש לקראת המסע, ומחזקת את ההיכרות בינינו.
אם אחרי הטמסקל החלטת שנכון לך לעלות להר, פנה/י אלי ונתאם פגישה אישית, ואם זה נראה נכון ואפשרי נתחיל בתהליך ההכנה למסע.
חשוב לדעת שלפני העליה להר, וגם בירידה מההר, נכנסים לטמסקל, לכן טוב שתהיו מורגלים לטקס.
דרך נוספת לקחת חלק בטקס העתיק והעוצמתי הזה, היא להיות חלק ממחנה התמיכה - להיות חלק מצוות התמיכה ששוהה במחנה ותומך באנשים שעלו להר.
מחנה התמיכה מחזיק את האש עבור האנשים שיוצאים למסע.
במחנה נערכים כמעט מדי יום טקסי טמסקל (סווט לודג') ופעילויות נוספות שעוזרות לאנשים במחנה לשמור על תודעה שקטה ויציבה ולהוות בסיס טוב עבור האנשים שבהר.
זוהי הרפואה של השבט.
האנשים במחנה שותים ואוכלים בשביל האנשים שבהר, ושולחים להם את האנרגיה.
חשוב להחזיק את האנרגיה, ולשמור עליה טובה, חזקה והרמונית.
ההשתתפות במסע כתומך/ת, גם היא חוויה חזקה ומרפאת, גם היא מסע עמוק ומלמד.
קיים חיבור אנרגטי בין האנשים שבהר והאנשים שבמחנה, והחיבור הזה מורגש היטב.
האנשים שבהר חשים היטב את האנרגיה שזורמת אליהם מהמחנה, והאנשים שבמחנה חשים היטב בשינוי מצב התודעה שמתרחש בהר.
הכל מחובר, ואפשר לחוות זאת.
חשוב להבין שמסע החזון הוא טקס ארוך, שנמשך 7 ימים ולילות, מההתכנסות שלפני היציאה למסע, ועד ההתכנסות שאחרי החזרה מהמסע.
כתומך, אפשר להצטרף רק לחלק מהזמן, אבל מומלץ מאוד לאפשר לעצמכם את הזמן והמרחב להיות חלק מהמסע בשלמותו.
מי שמרגיש קריאה להשתתף במסע כתומך/ת, חשוב להגיע לטקסי הטמסקל במהלך השנה, וליידע את מיכל לפחות חודש לפני המסע.

יתקיים באביב, בהרי הגליל.
תהליך ההכנה למסע הוא משמעותי ודורש זמן.
מי שרוצה לצאת למסע, מוזמנים ליצור איתי קשר בהקדם על מנת לאפשר הכנה של מספר חודשים למסע.