אש תמיד עבורי היא תפילה וחזון המחבר בין השורשים העבריים שלי לדרך אינדיאנית יפה ועתיקה שנקראת "הדרך האדומה" - דרך של ריפוי ורפואה.
תפילה ללכת כאן בישראל את הדרך האדומה כקהילה רוחנית - בענווה, בכבוד ובחיבור עמוק ללב ולטבע - לניצוץ האלוהי שבלב כל הברואים, בלב כל הבריאה.
אש תמיד, מחברת את הדרך האדומה לאדמת ארץ ישראל ולשורשים העתיקים של העם שלנו באדמה הזו.
יחד - לצמוח, להתפתח, להעמיק שורשים - דרך מסעות, טקסים, לימוד משותף, הקשבה, תפילה, שירה והודיה.

"אש תמיד" הוא ביטוי שמתייחס לאש הבוערת לתקופה בלתי מוגבלת.
במסורות שונות בעולם העתיק, היה קיים הנוהג לשמור על אש מקודשת כך שתבער באופן רציף.
במסורת העברית, מתקופת משה רבנו,  יש ציווי לשמור על "אש תמיד" על גבי 'מזבח העולה', ואש זו נשמרה במשכן ובבתי המקדש במשך מאות שנים.

בדרך האדומה, האש היא המרכז, הלב של כל הטקסים.
אש טקסית היא מקודשת ומשמשת ליצירת ושמירת חיבור לעצמנו, אל הבורא ואל הבריאה כולה.
בדרך האדומה, אנחנו יוצרים חיבור בין האש החיצונית לאש הפנימית.
אנחנו לומדים לעבוד עם האש, החיצונית והפנימית על מנת להביא ריפוי לחיים שלנו ושל כל קשרינו ויחסינו.
האש מטהרת, ממקדת, מלמדת ומחזקת אותנו.
היא מהווה חלק מרכזי בכל הטקסים.

בדרך האדומה, ארבעת היסודות: האוויר, המים, האש והאדמה נחשבים מקודשים ומהווים שער לחיבור אל הרוח הגדולה - בורא עולם. האש מהווה בד"כ את הלב של הטקסים, המרכז שמחבר את המשתתפים ונמצא בלב המעגל.
כשאנחנו יוצאים למסעות חזון, אנחנו מתחברים לאש הפנימית שבתוכנו, לומדים לחוש אותה, לשמור עליה, לחזק אותה, לקדש אותה.
בעיני זה גם סוג של מזבח עולה.
הגוף שלנו הוא המזבח. הצום, והאש החיצונית ששומרים עבורנו, מעצימים את האש הפנימית.
המהות שלנו השלמה, מטוהרת באמצעות האש הזו, ואותה אנחנו מעלים לעולה.
בעודנו במסע בהר, במחנה התמיכה שומרים עבורנו על אש תמיד. אש מקודשת שנשמרת בקפידה בדרך מסורתית, ודרכה שומרים במחנה על החיבור אל האנשים שבהר - דרכה מזינים אותם אנרגטית במים ואוכל, ודרכה שולחים להם תמיכה ועזרה.
בטקס הטמסקל האש המקודשת היא מרכיב מרכזי, באש הזו מחממים את האבנים שייכנסו לבקתת ההזעה, והיא מהווה בטקס הזה אלמנט זיכרי שתומך באלמנט הניקבי - בקתת ההזעה - הרחם של אמא אדמה.

אש התמיד, היא הניצוץ האלוהי, האש הפנימית שבוערת בתוך כל חי, האש שבמרכז כדור הארץ, במרכז מערכת השמש (האש) שלנו, וכך הלאה...
חיבור קדוש ואלמותי בין כל חלקי הבריאה אל הבורא - הרוח הגדולה.

אש תמיד מחברת עבורי בין דרכים עתיקות שמתוות את דרכי, דרכם של אבותינו העבריים שחיו כאן בישראל, הדרך האדומה של אחינו האינדיאנים באמריקה ודרכם של היוגים מההימליה.
החלטתי להשתמש בשם הזה לדרך שאני הולכת ומתווה, כשחזרתי ממסע חזון אליו יצאתי במקסיקו.
‍
את הסיפור שעומד מאחורי השם הזה, חלקתי במאמר: מה בין אבותינו העבריים לאחינו האינדיאנים? - סיפור מסע.
‍
‍להעמקת הלימוד התאורטי בדרך האדומה - מוזמנים להצטרף לקורס העמקה שנתי בלימודי הדרך האדומה.
‍
את החיבור לדרך היוגה, יחד עם עקרונות הבסיס החשובים, חלקתי כאן במאמר: יסודות העבודה עם אש מקודשת
‍